נקודה מהזוהר לפרשת ויקרא

בסוף ספר שמות, התורה מספרת שכאשר ירד ענן השם על המשכן, לא יכול משה להיכנס אל המשכן- "ולא יכל משה לבוא אל אהל מועד, כי שכן עליו הענן, וכבוד ה' מלא את המשכן". הזוהר בפרשת ויקרא, כאשר הוא מתאר את הצדדים הפנימיים של עבודת המשכן, שואל מדוע לא יכול היה משה להיכנס למשכן בגלל הענן, והרי משה "היה מורגל להיכנס בעננים"- "בא וראה, כאשר שכן הענן על המשכן, כל המרכבות וכל הכלים של המשכן שלמעלה כולם היו בתוך הענן. וכתוב, ולא יכול משה לבוא אל אוהל מועד כי שכן עליו הענן. אם משה לא יכול להיכנס למשכן מפני הענן, איך הוא שהה בענן שבהר ארבעים ימים?". על שאלה זו עונה הזוהר הקדוש- "אלא שני סוגי עננים היו, אחד שנכנס בתוכו משה ואחד ששרה על המשכן... כבוד השם היה שלם למעלה ולמטה ומלא את כל המשכן כולו". מלבד ההבחנה החשובה שבין הענן בהר סיני לענן שמלא את המשכן, אנו למדים מהזוהר שלענן "של המשכן" היה תפקיד חשוב... הוא כיסה את הכלים העליונים, של המשכן למעלה, ששכנו במשכן התחתון, בחיבור מושלם בין העליון לתחתון. עד כדי כך, שמשה לא יכול היה להיכנס. בהמשך מונה הזוהר הקדוש את שמות, סימני ורימזי הכוחות הקדושים והעליונים שמילאו את המשכן- אולם הנקודה החשובה היא החיבור המושלם שיצר המשכן בין למעלה למטה. משכן של מטה מכוון כלפי זה של מעלה, והכוחות העליונים ממלאים גם את המשכן הארצי.